כתבתה של קרן שלי

קרדיט צילום יח״צ

על קפה, בקלאווה וסיפור

המסע המרתק של דוריס חיפאווי בואו לקפה ובקלווה ולהקשיב לסיפור חיים אמיתי ולא שגרתי…. מלבנון עד לשרה ג'סיקה פרקר ועלי הגפן המפורסמות.

דוריס חיפאווי בת 46 נשואה + 3, מתגוררת ביפו לצד בני משפחה דור רביעי בארץ, המחזיקים בעסק וותיק של קפה עוד משנת 1888. את בעלה מרסל הכירה עוד כשהייתה ילדה קטנה בת 4-5 ואמה שלחה אותה לקנות קפה בחנות של אביו אנטון. "רבע קילו שחור ובהיר עם הל", היא זוכרת במדויק. "הייתי הולכת לחנות ועוקפת את התור ושרה כל הדרך את מה שאני צריכה לקנות כדי לא לשכוח".

יום אחד דוריס שכחה את השיר ולא זכרה איזה סוג קפה לקנות, ראה אותה אנטון בעל החנות ונתן לה את הקפה הקבוע של המשפחה, (הוא ידע בדיוק מה כל אחד אוהב מבין לקוחותיו).  היא ממש גדלה בחנות וכשהתבגרה החלה לבוא עם אחותה הבכורה.  

כשהייתה בת 15 דוריס שמאז ומתמיד הייתה ילדה יפה, הייתה מועמדת לתחרות מלכת היופי של המגזר הערבי (היא ערביה נוצרייה) ובעקבות התחרות והפרסום החלו להגיע אנשים אל בית הוריה, כדי לבקש את ידה, היא הייתה אז בכיתה י'.

בין אלו שהגיעו לבקש את ידה היו גם בני משפחתו של מרסל, שהיו אמידים מאוד והוריה הסכימו לשידוך. לדוריס ומרסל הייתה חתונה מפוארת במיוחד. במשפחה שלהם נהוג היה שהגבר הוא המפרנס העיקרי והאישה נמצאת בבית ומגדלת את הילדים. דוריס ילדה את בתם הבכורה ב-1995 ואחרי 5 שנים הביאו לעולם גם תאומים בנים.

יום אחד ראתה את דוריס את אודטה בטלוויזיה באייטם על נשים עצמאיות עם קריירה מצליחה והתחילה לחשוב לעצמה "דוריס יום יבוא וגם עליי ישמעו כולם". היה לה ברור שיום אחד תעשה משהו בזכות עצמה ולא תהיה יותר עקרת בית .

העסק של משפחתה תפס תאוצה באותם שנים: הדור הראשון בנה את חנות הקפה במו ידיו במקום שהיא עומדת עד היום, עם אותם המדפים של פעם, הדור השני היה מוכתר של העדה הקתולית ביפו והוא ואשתו נהלו את החנות, דימטרי וריטה. לקראת סוף חייו של דימיטרי – תחילת דרכו של אנטון שהוא חמה של דוריס התחיל לטחון את הקפה , בהתחלה בתוך הבית ומשם לחנות ואחרי שהחנות גדלה הם התחילו לטחון בתוך החנות והקימו מפעל מקומי. מדובר במותג מאוד מוכר ביפו בגוש דן בכלל  "עד היום טוחנים שם קפה בחנות המיתולוגית, אנשים נוסעים לחו"ל ולוקחים איתם שקיות קפה כדי להריח את יפו דרך הקפה". כך הפך לו "קפה אנטון" לרוח החיה של יפו , קפה נוסטלגי יש 2 טעמים: קפה עם הל וקפה קלאסי הממוקם ברב' קדם 73 ביפו.

שנת  2008 הייתה עבור דוריס שנה של מפנה- קרו כמה דברים שהעלו אז את יפו למודעות ולכותרות: הסרט עג'מי יצא והושק בפסטיבל ונתן לשכונה ביפו הד תקשורתי, במיוחד לכל הפשע שהתנהל שם. הסרט חשף את החיים בשכונה ואת מצוקת התושבים והיה מועמד לאוסקר.

"פתאום התחילו להגיע לשכונה המוני אנשים, סקרנים, תיירים וישראלים כאחד, המקום הפך למבוקש מספרת דוריס שהייתה אז בת 36.

בעקבות שיחה מקרית עם מדריכת טיולים נולד הרעיון לארח אצל דוריס בבית קבוצות של מטיילים לקפה, בקלאווה וסיפורים. הילדים של דוריס כבר גדלו והחנות קפה עברה לניהולו של הדור הרביעי (בעלה של דוריס). כך החלה דוריס לארח בביתה עשרות קבוצות מכל רחבי העולם שהגיעו לטעום את הקפה במיוחד ולשמוע סיפורים.

אחת האורחות שהגיעה בהפתעה היתה השחקנית שרה ג'סיקה פרקר, שהגיעה לביקור סודי ביפו לפני שבועיים. דוריס התרגשה מאוד והכינה עבורה שולחן מלא במטעמים מקומיים כיד המלך ולימדה אותה במקצוענות של מגלגלת מיומנת – איך להכין עלי גפן ממולאים.

במפגשים שדוריס מקיימת בביתה היא משוחחת על יפו, על איך גדלה, על שכונת עגמי, על האוכלוסייה המיוחדת שחיה בדו קיום ביפו, על ילדותה ועל בתי הספר והחינוך המיוחד שקיבלה וכמובן על העצמה נשית. דוריס נהנית לארח בביתה שגרירים ושגרירות, אורחים של משרד החוץ , גמלאים וצעירים ונהנית במיוחד מהתקשורת עם האנשים חדשים, "זאת הנאה גדולה בשבילי, כל העולם מגיע אלי הביתה כאילו נסעתי כל שבוע למקום אחר בחו"ל".

אחד הסיפורים שהיא מספרת לקבוצות שהיא מארחת הוא על השורשים של המשפחה שלה, איך הגיעומלבנון לארץ, התמקמו בחיפה ומשם ליפו ואז התחילו לקרוא להם "הנה החיפאים הגיעו," כך נולד השם "חיפאוי" – מהשורש חיפה והם קיבלו לעצמם שם חדש.

את האירוח הביתי היא עושה בבית שלה במאור עיניים 11 יפו וכעת היא מוכנה לחשוף את סיפורה האישי עם הצצה לחיים במגזר ביפו.

אשמח להציע לך לראיין את דוריס חיפאווי

מה דעתך? בברכה שמרית 054-4440829