כתבתה של קרן שלי
קרדיט צילום מייקל פלדמן
"לולו מונלייט" – מופע קברט חדש לצלילי ג'אז ישן, מונודרמה מוסיקלית שבאה לבטא סיפור חיים של נערה בת 17 שהופכת להיות אמא ונקרעת בין הרצון לשיר ולהופיע לבין האמהות וכל המשתמע מכך ולא בכדי סיפור עלילת המופע זהה לסיפור חייה שלה עצמה. מיקה קרני זמרת ומוזיקאית מחוננת שבמופע זה היא מצליחה לרתק ולרגש את הקהל. אני יצאתי בתחושת שלמות הן בבחירת השירים והן בצורת ההגשה של המופע.
מיקה קרני בדמותה של אגדת עבר משנות ה-30 בליווי תזמורת ה'ניו אורלינס' פאנקשן.
יצירה מקורית חדשה, המחברת בין תיאטרון למוסיקה, בין עבר להווה, בין סיפור חיים לשיריהם הגדולים של קורט וייל, גרשוויין, קול פורטנר
שירה, משחק וכינור – מיקה קרני כתיבה – מיקה קרני, גיל סרי, דקלה קידר בימוי – גיל סרי
ייעוץ אמנותי – אלדד זיו וחנה הכהן הדרכה קולית – חנה הכהן
תזמורת ה"הניו אורלינס" פאנקשן: אלי פרמינגר – חצוצרה , ארנון דה בוטון – טרומבון
קובי סלומון – קלרינט, שימי גלעד – בנג'ו, נעם אלרון – באס, יאיר זלצמן – תופים
לולו מונלייט, לא ממליצה: הקונספט מעניין, ההגשה טובה, בחירת שירים הכל טוב. אבל לשירה של מיקה קרני קשה להאזין, היא לא מזייפת היא פשוט לא שם. לא מגיעה לטונים במיוחד בצלילים הגבוהים.אולי זה סגנון מיוחד, וזה לא מיועד להיות מדויק? בכל מקרה סבל מתמשך לאוזניים.